ת"א 54331-06-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנאשם לפסול את השופט בשל היעדר ראיות המצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. הבקשה מתבססת על שתי טענות. ראשית, הנאשם מלין על הערות בית המשפט במהלך הדיון, וטוען כי המלצותיו ושאלותיו של השופט הצביעו על הטיה. עם זאת, השופט מסביר כי בסמכותו ובאחריותו של בית המשפט להעלות שאלות ולבקש הבהרות מהצדדים במהלך דיון קדם משפט, במיוחד כאשר קיימים קשיים בהבנת כתבי הטענות שלהם. התנהלותו של השופט נמצאה סבירה והכרחית להליך משפטי הוגן. שנית, הנתבע מצטט היכרות רחוקה בין השופט לבא כוח התובעים, וטוען כי הם למדו יחד לפני שנים רבות. השופט מאשר עובדה זו אך מדגיש את היעדר כל קשר קרוב או אישי. החוק דורש קרבה מהותית המקימה חשש ממשי למשוא פנים, שאינו קיים במקרה זה. השופט מדגיש כי שופטים ממונים לעתים קרובות מהקהילה המשפטית, מה שהופך חלק מההיכרות לבלתי נמנעת. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי לא קיים סיכון ממשי למשוא פנים, ובקשת הפסילה נדחית. בנוסף, השופט מוצא את בקשת הנתבע כניצול לרעה של ההליך ומורה לו לשלם את הוצאות התובעים, תוך שהוא קובע את הסכום על 2,500 ₪.