ע"פ 1784/08

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את המערער בשורה של עבירות כלכליות, לרבות גניבה של למעלה מ-300 מיליון מארק גרמני, וגזר עליו שתים עשרה שנות מאסר וקנס משמעותי. בעקבות ההרשעה ביקש המערער לעכב את ביצוע גזר הדין עד לשמיעת ערעורו, דבר שדחה בית המשפט המחוזי. לאחר מכן פנה המערער לבית הדין לערעורים בבקשה לעיכוב ביצוע. בעוד שערכאת הערעור הכירה בכך שחומרת האישומים ואורך העונש מצדיקים בדרך כלל דחיית הבקשה, היה הסכם משנת 2001 בין המערער לבין המשיב שסיבך את העניין. מההסכם, אשר התווה את חובותיה של המערערת בכל הנוגע לתשלומי מס ונוכחות בהליכים פליליים, השתמע כי התחייבויותיו של המשיב לחופש התנועה של המערער חרגו מעבר לשלב המשפט. למען ההגינות והאינטרס הציבורי, פירש בית הדין לערעורים את עמימות ההסכם לטובת המערער, והעניק את הבקשה לעיכוב ביצוע בתנאי שהמערער לא יוכל לצאת מהארץ, מסירת דרכוניו והגדלה משמעותית של הערבות הכספית. התנאים היו אמורים להתקיים בתוך מועדים מוגדרים; אחרת, היה על המערער להתייצב בבית הסוהר. בפסק הדין הודגש כי השיהוי בביצוע לא חל על הקנס הכספי. כמו כן הוחלט להעביר את תיק הערעור לדיון מוקדם.