ע"א 2607/03

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין סוכרת מסוג 1 של המערער לבין שירותו הצבאי. סוכרת מסוג 1 נובעת ממחסור באינסולין עקב הרס תאי בטא בלבלב ולעיתים קרובות יש לה מרכיב תורשתי. המערער טוען כי תנאי הלחץ הנפשי של שירותו הצבאי גרמו לסוכרתו או האיצו את התפרצותה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי אין הסכמה רפואית, או אסכולה, המבססת קשר סיבתי בין לחץ נפשי לבין סוכרת מסוג 1. בנוסף, טענות המערערת בדבר תנאי שירות מלחיצים אינן נתמכות, שכן הלחץ הנטען לא היה חמור דיו כדי להיחשב כגורם להפעלת סוכרת. פרק הזמן הקצר בין תפקידו הצבאי החדש של המערער לבין התפרצות מחלת הסוכרת שלו מחליש אף הוא את טענתו, שכן התפתחות המחלה היא בדרך כלל תהליך ארוך יותר. ככלל, בית המשפט מגיע למסקנה כי המערער לא הוכיח קשר סיבתי עובדתי בין שירותו הצבאי לבין מחלת הסוכרת שלו. זאת ועוד, נסיבותיו של המערער אינן מצביעות על אירוע ייחודי או חריג הקשור לשירות הצבאי, אשר יבסס קשר סיבתי משפטי. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת נושאת בהוצאות טרחת עורך הדין של המשיב.