ע"א 19/06

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט העליון בו היו מעורבים המערערת וחברת אבידור ובניו בע"מ, ביקשה המערערת לבטל החלטה של רשם בית המשפט האזורי בתל אביב, עדי ריכטמן, שביקש לפסול אותה מהמשך ההליכים בשל תפיסה מוטה. בתחילה הגישה המערערת תביעה לשכר ותשלומים אחרים כנגד הנתבעת בשנת 2004, מה שהוביל לפסק דין במעמד צד אחד לטובתה כאשר לא הופיע נציג מטעם ההגנה. בהמשך ביקשה אבידור ובניו לבטל פסק דין זה, ובעקבות זאת הוגשה בקשה לפסילתו של ריכטמן. המערערת טענה כי הערות הרשם, מהן משתמע כי פסק הדין עלול להתבטל והודאתה כי לא בחנה את תיק התיק, מצביעות על משוא פנים. עם זאת, המשיב גיבה את החלטתו של ריכטמן להמשיך ולנהל את העניין, וטען כי עילות הפסילה זוהו קודם לכן. בית המשפט העליון בחן האם קיים "חשש ממשי למשוא פנים", כפי שקובע החוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי אף שדברי הרשם אינם אידיאליים, אין בהם משום איום ממשי על משוא פנים. תחת זאת, הדברים נתפסו כמבטאים רושם ראשוני ולא כפסק דין מוקדם, והותירו מקום למערערת לטעון את טענותיה לפני הכרעה סופית. לפיכך נדחה הערעור, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי, אשר הורה לדון בהחלטה זו בעת הסדרת ההוצאות הכרוכות בבקשת הביטול, עם הודעה על פסק הדין מיום 17.5.2006.