ת"א 70908-12-20

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכות חוזית לרכישת חלקת קרקע. התובע, שמעונוביץ', טען כי הייתה לו אופציה לרכוש את הקרקע מהחברה הנתבעת. הנתבעים סירבו להכיר בטענה זו וטענו כי כל טענה כזו תהיה מיושנת. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התביעה אכן התיישנה, וכדי לקבוע קביעה זו היה צורך לענות על שתי שאלות מקדמיות. ראשית, היה על בית המשפט לקבוע את סיווגה הנכון של התביעה: האם מדובר בתביעה במקרקעין או בתביעה רגילה? הסיווג הוא קריטי מכיוון שתקופת ההתיישנות של תביעות במקרקעין היא 25 שנים, בעוד שתביעות רגילות יש תקופת התיישנות של 7 שנים בלבד. שנית, היה על בית המשפט לקבוע מתי קמה עילת התביעה של שמעונוביץ' נגד הנתבעים. השופט קבע כי יש לסווג את התביעה כתביעה רגילה, שכן היא אינה נוגעת לזכויות קנייניות במקרקעין אלא לזכויות חוזיות מחייבות. לפיכך, תקופת ההתיישנות במקרה זה היא 7 שנים. עוד קבע השופט כי עילת התביעה של שמעונוביץ' קמה באוגוסט 1993, כאשר התברר כי אין בכוונת החברה לעמוד בהתחייבותה הנטענת לסייע לשמעונוביץ' ברכישת הקרקע. לדברי השופט, תקופת ההתיישנות החלה באותה תקופה. השופט בחן גם האם התרחשו נסיבות שהיו עשויות לעצור את תקופת ההתיישנות. שמעונוביץ' טען כי יש לנכות מתקופת ההתיישנות את הזמן שבילה בניהול הליכים משפטיים שונים נגד הנתבעים. עם זאת, השופט מצא כי ניתן לנכות רק את תקופות הליך הפירוק מרצון ואת ההליכים הנוספים בין הצדדים - בסך הכל 8.5 שנים. גם אם כל משך ההליכים הללו היה מופחת מתקופת ההתיישנות, עדיין הייתה תביעתו של שמעונוביץ' מתיישנת עד אוגוסט 2008. מאחר שהגיש את תביעתו רק באוגוסט 2020, קבע השופט כי היא אכן התיישנה, והתביעה נדחתה. יתר על כן, גם אם התביעה הייתה מסווגת כתביעה במקרקעין עם תקופת התיישנות של 25 שנה, עדיין התביעה הייתה נדחית מאחר שחלפו למעלה מ-27 שנים מאז קמה עילת התביעה, ולא היו נסיבות המצדיקות לעצור את תקופת ההתיישנות. לבסוף, השופט הורה לשמעונוביץ' לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 30 אלף שקל.