ע"פ 1082/14

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה פה אחד על ידי בית המשפט, אשר אישר את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ומצא אותן נתמכות היטב בעדויות ובראיות מהימנות. טענות המערערת בדבר מכתב הטוען לשכר טרחת עורך דין מוסווה נדחו כחסרות בסיס, וראו בהן התייחסות להסכם שכר טרחה קיים ללא כל רמיזה מוקדמת. נקבע כי המערערת החזיקה שלא כדין כספים שנועדו לשכר טרחתו של מעוז, תוך הטעיית הבנקים ומעוז, דבר שהוסיף והוכיח התנהלות מרמה שמטרתה מעילה בכספים מבנקים בתואנות שווא של שכר טרחה. בית המשפט הדגיש את הפרת חובתו המקצועית של המערער כעורך דין, והדגיש את הפגיעה הקשה באמון בין עורכי הדין ללקוחות, עקרון יסוד במקצוע עריכת הדין. למרות שבא כוח המערער הציע להתייחס לעבירות כאל אירוע בודד כדי להפחית את חומרת העונש, בית המשפט ראה בפעולות כאירועים נפרדים נגד בנקים שונים, שכל אחד מהם כלל מעשי מרמה שונים לאורך מספר שנים. אופיין המתוחכם של העבירות ואמון הציבור שנפגע ממעשיו של המערער הצדיקו הטלת עונש משמעותי. בנוסף, בית המשפט הגיע למסקנה כי נכונותו המופגנת של המערער להשתמש בשיטות הונאה ללא התחשבות בחובות משפטיות או אתיות מצדיקה עוד יותר הטלת עונש מחמיר. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את גזר הדין, בהתחשב בכך שהוא הולם את חומרת העבירות ואת היקפן, המשקף מחויבות להגן על אמון הציבור והמוסד במערכת המשפט.