ע"א 7416/12

תקציר

במקרה משפטי זה, בחן בית המשפט האם ד"ר אברמוב, הרופא המטפל, מילא את חובתו לגלות סיכונים לבני זוג שילדם סבל מנכות עקב לידתו בטרם עת עם התקן תוך רחמי (IUD) נוכח במהלך ההריון. הסוגיות המרכזיות היו האם ד"ר אברמוב הפר את חובתו בכך שלא הסביר את ההמלצה להפלה, האם קיים קשר סיבתי בין ההפרה לבין החלטת ההורים להמשיך את ההיריון, ומידת האחריות ההורית. בית המשפט מצא כי הרשומות הרפואיות אינן ברורות, אך קבע כי אין בכך כדי להוות נזק ראייתי מספיק כדי להעביר את נטל ההוכחה אל הרופא. השופט נ' סולברג והשופט י' עמית, המייצגים את דעת הרוב, הכריעו לטובת ד"ר אברמוב, בטענה כי הוא הסביר כראוי את הסיכונים הכרוכים בלידה מוקדמת וכי סיכונים אלה מובנים בדרך כלל. הם סברו שההורים עשו בחירה מושכלת, שהושפעה מהתייעצות דתית, שלא נבעה מהיעדר גילוי רפואי. בית המשפט ציין כי ההמלצה להפסיק את ההיריון ניתנה פעמיים, תוך שימת דגש על סיכונים משמעותיים, מה שמצביע על כך שהסבר עשוי להתלוות אליה. למרות התוצאה הטרגית עבור המשפחה, פסק הדין קבע כי האחריות אינה מוטלת על ד"ר אברמוב או על קופת החולים. חוות הדעת החולקת, שהוגשה על ידי המשנה לנשיאה מ' נאור, טענה נגד ביטול ממצאיו של בית משפט קמא, בקובעה כי אין בסיס מספיק להתערב בהערכות המהימנות ובקביעות העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר. בסופו של דבר התקבל הערעור, שלא מצא רשלנות מצד ד"ר אברמוב, אך נגע בהקשר הרחב יותר לפיו החלטות הכרוכות בייעוץ דתי או רוחני בעניינים רפואיים נותרו מורכבות ורגישות.