ע"א 6739/21

תקציר

בית המשפט דחה את ערעור המערערים ללא צורך בתשובה, תוך שהוא מסתמך על תקנה 138(א)(1) לתקסד"א, המאפשרת דחייה כאמור בהתקיים תנאים מסוימים. המערערים טענו לזכות לרכישת קרקע או ביקשו לקבל בחזרה את הקרקע בשל אי מימוש מטרות הפקעה לפי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה לאחר שינויי ייעוד. הסעדים המבוקשים נגעו להחלטות עיריית חולון, המצויות בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מנהליים כמפורט בסעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט המחוזי קבע, ובצדק, כי המקרה צריך להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים, כפי שעשו המערערים בעבר, לרבות עתירה מנהלית שהוגשה לאחרונה בעניין תכנית ח-500. הסעד הכספי הנתבע היה בסמכותו של בית משפט השלום, אך המערערים נמנעו מלפרט את שוויים של סעדים כספיים נוספים, דבר המשפיע על סמכות השיפוט ועל אגרות בית המשפט. בית המשפט ציין את הצורך של המערערים לפצל את טענותיהם בין ערכאות שונות ולא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. יתר על כן, היא זיהתה עילות אפשריות לדחייה על בסיס היעדר ביסוס לטענות והפנתה לפסקי דין קודמים שהצביעו על כך שהעברת הקרקע הייתה מרצון והיטיבה עם הבעלים המקורי. בית המשפט ראה בערעור ניצול לרעה של ההליך המשפטי, שכן המערערים ניהלו בעבר עניינים אלה כראוי כעתירות מנהליות, והטיל ספק בהחלטתם להגיש תובענה אזרחית במקום. משכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 30,000 ₪.