עע"מ 8611/08

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את עתירתה של אזרחית אתיופית להאריך את רישיון הישיבה שלה מסוג א/5 בישראל, נדון. המערערת נכנסה ושהתה בישראל מתוקף נישואיה לאזרחית ישראלית, אך בהמשך סבלה מאלימות במשפחה, מה שהביא להארכת רישיונה באופן זמני. בית המשפט אישר את נוהל משרד הפנים הדורש הוכחת קשרים חזקים יותר לישראל על פני מולדתה של המערערת, אתיופיה, למרות סיום נישואיה בשל אלימות בין בני זוג. המערערת טענה כי תנאים אלה סותרים את כוונת הנוהל להגן על נשים מוכות וכי זיקתה לישראל משמעותית בשל שהותה הארוכה ורשת התמיכה שלה שם. עם זאת, המשיבים טענו כי קורבן אלימות אינו מצדיק מטבעו תושבות ישראלית מבלי להראות זיקה מהותית לארץ. בית המשפט הגיע למסקנה כי בעוד שתנאי הזיקה בקביעת מעמד הוא סביר, על התהליך להכיר גם במדדי התבוללות חברתית, במיוחד נוכח המורכבות הניצבת בפני שורדות אלימות במשפחה. היא קראה לתקן ולשקול מחדש את הנוהל ואת עניינו של המערער, תוך הקפדה על נקיטת גישה מורכבת יותר, המשקפת את הזווית ההומניטרית והפקת לקחים מיישומו הנוכחי.