בש"פ 4187/13

תקציר

הכרעת הדין האמורה קשורה למקרה בו הואשם המערער במעשים פרובוקטיביים חמורים, לרבות הצתת משאית השייכת למשפחה יריבה. השאלה המרכזית שהיה על בית המשפט להכריע בה הייתה האם קיימת חלופה בת קיימא למעצרו של המערער, או שמא חלופה כזו לא תקל על הסכנה הנשקפת ממנו. השופט בחן ביסודיות את הראיות והטיעונים שהוצגו הן על ידי המערער והן על ידי המשיב. הם התייחסו למספר פסקי דין קודמים הנוגעים לעניין זה והגיעו למסקנה כי יש לבחון היתכנות של חלופה בשני שלבים. השלב הראשון כרוך בבחינה האם חלופה כלשהי אכן תקל על הסכנה הנשקפת מהמערער. אם התשובה חיובית, עובר בית המשפט לשלב השני, הכולל בחינת חלופות ספציפיות ובקשת תסקיר משירות המבחן. עם זאת, אם התנאי הראשון אינו מתקיים, אין צורך לערב את שירות המבחן. במקרה הספציפי הזה קבע בית משפט קמא כי אין חלופה שיש בה כדי למנוע את המסוכנות הנשקפת מהמערער, ולפיכך נדחתה בקשתו לתסקיר מבחן. שופט הערעור הסכים עם החלטת בית משפט קמא ומצא אותה חוקית ומוצדקת. השופט הדגיש את חומרת העבירות שבוצעו ואת חוסר החרטה של המערער, שהעצימה את תפיסת המסוכנות הנשקפת ממנו. זאת ועוד, השופטת דחתה את ההצעה לרשום את המערער לתוכנית טיפולית לגמילה מסמים, וציינה את נוכחותו הבלתי עקבית ואת חוסר המוטיבציה שלו. בסופו של דבר, נדחה הערעור, ומעצרו של המערער הותר על כנו עד לתום ההליכים המשפטיים.