ת"א 29072-01-20

תקציר

התובע, שהחזיק אך לא היה ברשותו רכב, רכש פוליסת ביטוח עבורו. בהמשך, התקשר התובע בעסקת מכר לרכב אך לא השלים את התשלום לפני שהרכב ניזוק בתאונה. הבעלות על הרכב הועברה לקונה, אך המוכר נותר בחזקתו. גם פוליסת הביטוח לא בוטלה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את הטענה כי חוזה הביטוח הינו חוזה אישי, ולפיכך, בעקבות מכירת הרכב המבוטח, פג תוקף פוליסת הביטוח. עם זאת, מאחר שהמכירה לא הושלמה סופית, והתובע שמר על החזקה, פוליסת הביטוח נותרה בתוקף. השופט מצא אמינה גם לטענת התובעים כי הרכב נותר ברשותם בעת התאונה. לפיכך, העניין הביטוחי של התובע ברכב נמשך, והתביעה אושרה. באשר לשווי הרכב, פסק השופט לטובת הערכת הנתבע בסך 76,450 ₪, שכן היא נתמכה בדו"ח שמאות, בעוד הערכת התובע לא. השופטת לא פסקה את תביעותיו הנוספות של התובע בגין אובדן ימי עבודה, הנאה משימוש ועוגמת נפש מאחר שלא הוכחו. הנתבע חויב לשלם לתובע 76,450 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך כולל של 16,400 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום.