ת"ק 50620-04-15

תקציר

עורך דין הגיש תביעה נגד חברת תקשורת המבקשת לבטל שתי עסקאות לרכישת מחשבי לוח ומצלמות, ולקבל החזר על התשלומים ששולמו בנוסף לפיצויים. העסקה הראשונה כללה רכישת חבילת תקשורת חדשה וטלפון סלולרי לאשת עורך הדין, וכן ארבעה טאבלטים של ASUS שלטענת עורך הדין ניתנו במתנה. העסקה השנייה, שבוצעה כחצי שנה לאחר מכן, כללה רכישת חבילת תקשורת מופחתת נוספת, וכן טאבלט LG אחד ושתי מצלמות שגם אותן טוען עורך הדין כי ניתנו לו במתנה. עורך הדין טען כי החברה רימתה אותו בכך שזייפה את חתימתו והדביקה אותה על מסמכי הרכישה, עליהם לא ראה ולא חתם. עוד טען כי גילה את החיובים בגין מכשירים אלה, שחויבו מדי חודש, רק לאחר ביצוע העסקה השנייה. חברת התקשורת הכחישה את הטענות וטענה כי לעורך הדין ניתנה הזדמנות לעיין במסמכים ולחתום עליהם, וכי החתימות על המסמכים הן שלו. החברה גם הדגישה את הקושי המובנה לקבל טענות כאלה מעורך דין, וציינה כי החשבונות נשלחים לעורך הדין מדי חודש, לו בחר לקרוא אותם. בית המשפט קבע כי הראיות שסיפק עורך הדין אינן מספיקות כדי לתמוך בטענותיו בדבר זיוף ומרמה, וכי עדויותיהם שלו ושל אשתו סותרות זו את זו. החתימות הרבות על מסמכי העסקה הראשונה היו שונות זו מזו, מה שמעיד על כך שהן לא הועתקו והודבקו, והחתימות על העסקה השנייה לא היו זהות לאלה שבראשונה, מה שמעיד שגם הן לא זויפו. יתר על כן, החשבונות שנשלחו לעורך הדין ציינו את החיובים עבור המכשירים, ואם עורך הדין היה בודק אותם הוא היה מגלה את האישומים מוקדם יותר. בשל היעדר ראיות התומכות בטענות עורך הדין, ונטל ההוכחה הגבוה במקרים אלו, דחה בית המשפט את התביעה. עורך הדין חויב לשלם את הוצאות החברה, שהסתכמו ב-2,000 שקל, בתוך 30 יום. כמו כן ניתנה לעורך הדין הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.