ע"א 7803/16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני שביקשה המערערת, אשר נדרשה לפנות את המקרקעין שהם חוכרים. לדברי בית המשפט, המבקש לא עמד בשני התנאים הנדרשים למתן סעד זמני עד להגשת ערעור. ראשית, סיכויי הצלחת הערעור נראים נמוכים. המבקשת, שהייתה מודעת לצווי הפינוי, הציגה הסכם שכירות משנת 2011 רק לאחר שיהוי של חמש שנים, מה שמעלה תהיות לגבי תום הלב של הערעור. שנית, בית המשפט אינו סבור כי ייגרם למבקשים נזק כלכלי בלתי הפיך מהפינוי, שכן הקרקע משמשת למטרות עסקיות ומסחריות, הזוכה להגנה משפטית פחותה מזו של שימוש למגורים. לפיכך, גם מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש. הבקשה לסעד זמני נדחית, וצו הפינוי עומד בעינו.