ע"ח 24406-07-21

תקציר

בעל סירת דיג פנה לבית המשפט בבקשה לקבל בחזרה את סירתו וציוד אחר שנתפס על ידי המדינה בטענה שהשתמש בהם לביצוע עבירות דיג חוזרות ונשנות. המדינה טענה כי התפיסה נחוצה כדי למנוע עבירות נוספות, וכי הציוד צריך להישאר ברשותם עד תום ההליכים המשפטיים נגד הבעלים, יתר על כן, עבירות העבר של הבעלים מלמדות כי הוא עבריין חוזר שלא נרתע מקנסות קודמים. בית משפט קמא הורה על החזרת הסירה והציוד לבעלים בכפוף לתנאים מסוימים, לרבות ערבות כספית. הן הבעלים והן המדינה ערערו על החלטה זו. הבעלים טען כי התפיסה הייתה בלתי מתקבלת על הדעת, בלתי מידתית וגרמה לו נזק קיצוני, בעוד המדינה טענה כי התפיסה הייתה הכרחית ומוצדקת. השופט, לאחר עיון בתיקי התיק, מצא כי פעולות המדינה לא היו שרירותיות, וכי הבעלים אכן ביצע עבירות דיג. השופטת הסכימה עם החלטת בית משפט קמא ולא מצאה עילה להתערב, אולם בהתחשב במצבו הכלכלי של הבעלים, משך הזמן שבו נתפס הציוד והספק שהטיל ביכולתו של הבעלים לשלם את הקנס, הפחיתה השופטת את סכום הערבות הכספית ל-7500 ₪ והתירה ערבות צד ג' בסך 15000 ₪ על ידי ערב מאושר.