סע"ש 50528-01-22

תקציר

פסק דין זה דן בקבלה חלקית של תביעה שהגיש עובד תובע כנגד מעסיק נתבע. העובדת טענה כי פוטרה שלא כדין בשל הריונה, ולכן תבעה פיצויים שונים מהמעסיק. המעסיקה, לעומת זאת, טענה כי העובדת נטשה את עבודתה בשל מחלת בנה וחוסר נכונותה לחזור לעבודה. בית הדין הגיע למסקנה כי העובדת לא התפטרה ופוטרה ביום 29.11.2021, לקראת תום חופשת הלידה שלה. מאחר שפיטורים אלה נעשו ללא אישור הממונה על עבודת נשים, היה זה בניגוד לחוק עבודת נשים. לפיכך, על המעסיק לפצות את העובדת עבור 60 יום ממועד הלידה, וכן למסור הודעה מוקדמת על פיטורים, בסך כולל של 20,821 ₪. בנוסף, פסק בית הדין לעובד 6,000 שקל כפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב הפיטורים שלא כדין. תביעתה של העובדת לפיצויים נוספים בגין פיטורים שלא כדין בזמן חופשת מחלה לא התקבלה, שכן היא לא הייתה נכונה כפשוטה. עם זאת, בית הדין קיבל את תביעת העובדת לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופסק לה 7,000 שקל, שכן נמצא כי ההחלטה לפטר אותה התבססה בחלקה על הריונה. כמו כן, נפסקו לעובד תשלומים שונים, בהם 11,086 ש"ח בגין אי הפקדת כספים לפיקדון עבור עובדים זרים כנדרש בחוק, 2,265 ש"ח בגין פדיון ימי חופשה, 1,830 ש"ח בגין דמי הבראה ו-1,250 ש"ח בגין דמי חגים. בקשת העובד לתשלומים אלה נענתה במלואה, שכן בית הדין מצא את טענות המעסיק נגדם לא משכנעות. לבסוף נפסקו לעובד הוצאות משפט בסך 7,000 ₪. ככלל, תביעת העובד התקבלה באופן חלקי, והמעסיק חויב לפצות את העובד בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או לעמוד בפני אפשרות של ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.