ע"פ 5778/21

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט לערעורים את טיעונו של המערער כנגד חומרת עונשו, ובסופו של דבר החליט שלא לשנות את העונש שהטיל עליו בית המשפט הפרוצדורלי. המערער, שהיה מעורב במקרה חמור של אלימות בזדון – בו השליך בקבוק זכוכית וחתך באכזריות את פניה של המתלוננת – נקבע כי אינו נופל לקטגוריה של מקרים חריגים המצדיקים הקלה בעונש. הפשע פגע קשות בקורבן, והותיר בו צלקות פיזיות ונפשיות, ששיבשו את שירותו הצבאי ואת חייו האישיים. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה, והדגיש את הצורך בעונש מאסר משמעותי שישמש הרתעה מפני התנהגות אלימה כזו. מאמצי השיקום של המערער הוכרו, אך סברו כי אין בהם די כדי להצדיק חריגה מהנחיות הענישה המתאימות. למרות גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות, חומרת מעשיו והצורך בהרתעה אישית וכללית גברו בהחלטתם. בפסק הדין הודגש כי צעדי הענישה היו הוגנים והכרחיים, המבטיחים מיצוי דין וחשבון על מעשיו של המערער תוך הבעת תקווה להמשך שיקומו במהלך תקופת מאסרו. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את העונש המקורי, וחייב את המערער להתחיל לרצות את עונש המאסר ביום 21.11.2021.