ת"א 40512-03-13

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך עסקי מורכב בין שני שותפים לשעבר בעסקי המסעדנות. התובעים, מר יעקב כהן והחברות שלו קפה מיוחד ו-PSP, תבעו את הנתבע, מר רז בראל, בגין הפרת חוזה, ודרשו פיצוי בגין אי עמידתו הנטענת של בראל בהתחייבויותיו על פי שלושה הסכמים שנחתמו בין הצדדים ביום 17.4.2012. הסכמים אלה כללו חוזה העברת מניות, חוזה זיכיון והסכם שכירות. בחוזה העברת המניות העביר כהן את מניות הניהול שלו בחברת גורמה לבראל, מה שהפך אותו לבעל המניות היחיד. חוזה הזיכיון העניק לבראל את הזכות להפעיל את מסעדת BP, שבבעלות PSP, בתמורה לתמלוגים ותשלומים אחרים ל-PSP. בינתיים, הסכם השכירות אישר את חכירת שטח מסעדת BP מקפה מיוחד. השאלה המרכזית במקרה זה הייתה האם מדובר בחוזים אמיתיים ומחייבים או שמדובר רק בחוזים למראית עין, שנועדו ליצור מצג שווא לבנק להבטחת מסגרת אשראי לקפה מיוחד, שנקלע למצב כלכלי קשה. הנתבע, בראל, טען כי חוזים אלה לא נועדו להתממש אלא היו פתרון זמני בלבד לשיפור מצבה הפיננסי של קפה מיוחד. לטענתו, כהן ביקש ממנו לשתף פעולה במזימה זו, ביודעו כי החוזים יבוטלו אם מכירת המסעדות לצד שלישי תיפול. בראל גם הכחיש את טענת התובעים כי היה שותף בשתי המסעדות ולכן עליו לשאת ב-25% מחובות גורמה וקפה מיוחד כלפי צדדים שלישיים. לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והעדויות, הגיע בית המשפט למסקנה כי החוזים אכן היו חוזים למראית עין ולכן בטלים. השופט לא השתכנע מעדותו של כהן ומצא אותו מתוחכם, ממולח ולא אמין, בניגוד לבראל, שעדותו נחשבה אמינה. נסיבות חתימת החוזים, היעדר ההיגיון המסחרי והתנהלות הצדדים לאחריה, כל אלה הצביעו על כך שהחוזים לא נועדו למימוש אלא היו פתרון זמני. כמו כן, דחתה השופטת את טענת התובעים לשותפות ולא מצאה כל ראיה התומכת בה. משכך, נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע את הוצאות הנתבעת, בסך 100,000 ₪, בתוך 30 יום.