בג"צ 2036/23

תקציר

בית המשפט דן בעתירה נגד צו הריסה מכוח תקנה 119, שהוציא מפקד צבאי. העתירה, שהוגשה על ידי בני משפחתו של חשוד בטרור, העלתה חששות משפטיים וזכויות אדם מהותיים בנוגע להחלת התקנה. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא מצטט תקדימים מבוססים התומכים בחוקיות התקנה. העותרים טענו כי לא היו מעורבים בפעילות הטרור, אך בית המשפט קבע כי המפקד הצבאי לא נדרש לשקול בכובד ראש את אי מעורבותם של בני המשפחה בהחלטה להרוס מבנה ששימש מחבל. ההצדקה הצבאית התמקדה בחומרת הפיגועים ובצורך בהרתעה אפקטיבית. בעוד שהשופט כבוב הביע אי נוחות מהפגיעה הקשה בבני המשפחה הבלתי מעורבים וקרא לבחון מחדש את חוקיות התקנה ומידתיותה, הרוב תמך בצו ההריסה. בית המשפט הכיר בתוצאות החמורות, אך דחה את שיקול דעתם של גורמי הביטחון, והבטיח מידתיות מסוימת בכך שהתמקד רק בדירה הספציפית המשויכת למחבל. למרות התנגדות שהתמקדה בפוטנציאל להחרפת המתחים וספקות לגבי יעילות ההרתעה, העתירה נדחתה בסופו של דבר, והתירה את המשך ההריסה תוך נקיטת אמצעי זהירות שנדונו. תוקפו של הוראת השעה אמור היה לפוג ב-24 באפריל 2023, מה שיאפשר שהות לתושבים להתפנות.