סע"ש 51504-07-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התביעה כי התובע הופלה לרעה על ידי הנתבע בשל דתו ולאומיותו, ולכן לא התקבל לעבודה. מהראיות, הכוללות שיחה מוקלטת בין התובע למנהל הנתבעת, עולה בבירור כי נמנעה העסקתו של התובע בשל היותו לא יהודי. הצהרתו של המנהל כי הוא זקוק לעובדים יהודים הייתה נחרצת וחד משמעית, ולא ניתן לייחס אותה לאי הבנה או לבעיה בשמיעתו. זאת ועוד, טענות הנתבעת כי לא היה להן צורך בעובדים באותה עת, או כי בקשתו של התובע נדחתה משום שלא הצליח לקבל סיווג ביטחוני, לא היו משכנעות. בית המשפט לא שוכנע כי ההפליה היא תנאי הכרחי לאופי התפקיד. לפיכך, דחייה מוחלטת של בקשת התובע מטעמי דתו או אזרחותו מהווה הפרה של חוק השוויון. התנהלותו הרטרואקטיבית של הנתבע, לאחר הגשת התביעה, של פנייה למשרד הביטחון, אינה משנה את ההתנהגות הבלתי חוקית. התביעה לפיצויים מתקבלת, ועל הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪ לפי חוק השוויון, וכן 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין. סכום זה נועד לחנך את הנתבעת ומעסיקים אחרים להימנע מהתנהגות מפלה בעתיד. בית המשפט לא פסק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, שכן הוא חופף לנזק הלא ממוני שנפסק לפי חוק השוויון.