רע"א 8703/12

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הליכי בוררות בבתי משפט - היקף סמכות השיפוט של בית המשפט בעניינים הקשורים לבוררות: בית המשפט מדגיש כי ככלל, הסמכות לבחון פסקי בוררות נתונה לבתי המשפט המוסמכים במפורש על פי החקיקה החלה, במיוחד בית המשפט המחוזי על פי חוק הבוררות. תיחום זה מושרש בעיקרון שבוררות היא הליך חוזי ומוסכם, נפרד מסמכות השיפוט הטבועה של הרשות השופטת. כאשר עניין הועבר לבוררות על ידי בית משפט לערעורים, הסמכויות הפרוצדורליות של בית המשפט המקורי מצטמצמות, והיקף הביקורת מוגבל לאלה שהוענקו בחוק. - השפעת העברת סכסוכים לבוררות על ידי בית משפט לערעורים: בית המשפט מדגיש כי על פי סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט, מרגע שערכאת ערעור מפנה סכסוך לבוררות, הליכי הבוררות ומתן תוקף לאחר מכן הם בעיקר בתחום הבורר ובית הדין לבוררות. בית הדין, או פסק הבוררות עצמו, חייבים להישאר במסגרת הפרוצדורלית והמהותית המוסכמת או הקבועה בחוק, אלא אם כן מתעוררות נסיבות חריגות. - הגבלות על ביקורת בית משפט לאחר פסק בוררות: בית המשפט מבהיר כי היקף בית המשפט לערעורים או להעברה לבחון או לאשר פסקי בוררות מוגבל. כפי שנקבע בתקדימים, לבתי משפט כאלה יש רק את הסמכויות המוענקות על פי חוק הבוררות, בעיקר היכולת לתקף או לתקן פסק בוררות אך לא לבחון מחדש סוגיות מהותיות כמו זכויות בעלות או החזקה אלא אם כן ניכרות אי סדרים פרוצדורליים. - חיזוק שיקול הדעת של בית המשפט באישור פסקי בוררות: הניתוח מדגיש כי על בתי המשפט להפעיל איפוק ושיקול דעת באישור פסקי בוררות, במיוחד כאשר המחלוקות חורגות מהגבולות הפרוצדורליים שנקבעו לבוררות. בית המשפט מסתמך על פסיקה קודמת (למשל, ע"א 689/02 שרבט נ' שרבט) כדי להראות כי גם סמכויותיהם של בתי המשפט לערעורים מוגבלות וכי מאמצי ביקורת יוצאי דופן שמורים לנסיבות חריגות. חידושים משפטיים: - הבהרת תפקידו של בית המשפט לאחר המעבר לבוררות: בית המשפט מבהיר ומאשר כי ברגע שמחלוקת מועברת לבוררות על ידי בית משפט גבוה יותר, ההליכים הבאים לאישור או אימות פסק דין מוגבלים בהיקפם, תוך שימת דגש על גבול פרוצדורלי ברור. - דגש על עמידה במסגרות פרוצדורליות: פסק הדין מדגיש את חשיבות ההקפדה על היקף הבוררות הפרוצדורלי כמפורט בחוק ובהסכמת הצדדים, קידום כיבוד הליך הבוררות וגבולותיו, ובכך ייעול ההתערבות השיפוטית. - זהירות פרוצדורלית באימות בוררות: בית המשפט מבטא גישה עקרונית הדוגלת בריסון שיפוטי ומדגישה כי לבתי המשפט אין חופש פעולה לבחון סוגיות מהותיות מלבד הפרות חוק או התנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית, מה שמחזק את שלמות הליך הבוררות. לסיכום, החלטת בית המשפט משקפת עמדה עקרונית השומרת על שלמות ואוטונומיה של הליכי בוררות, מחזקת את תפקידם המוגבל של בתי המשפט בבחינת פסקי בוררות, ומבהירה גבולות פרוצדורליים, ותורמת לפיתוח משפט בוררות עקבי.