ת"פ 2629/04

תקציר

הכרעת הדין מזכה את הנאשמת מס' 1 מכל האישומים בשל חוסר ראיות הקושרות אותה לביצוע העבירות. הנאשם, יחד עם חברת גל-יה מפעלי ים (2000) בע"מ וארי גלמונד (נאשם 2), הואשם בעבירה על החוק למניעת זיהום ים וחוק שמירת הניקיון בכך שהשליך פסולת לים. הפסולת המדוברת הייתה ייחודית במראה ובריח, ומקורה במפעל פרוטרום חיפה. נטען כי הנתבעים הובילו פסולת זו בהתאם להסכם והיתר להשלכתה לים. עם זאת, הפסולת הושלכה בניגוד לתנאי ההיתר, שכן היא בוצעה ללא רישיון שיט תקף וללא נוכחות נציג גל-יה. מטעם התביעה העידו מספר עדי תביעה, בהם עובדי המשרד להגנת הסביבה, ובדבריהם זוהו באופן עקבי כי מקור הפסולת הוא בפרוטרום ובאונייה אריבל, שהייתה בבעלות הנאשמים. ההגנה טענה כי החקירה הייתה פגומה ולא הביאה בחשבון מקורות אפשריים אחרים של הפסולת. הם גם הדגישו את הימנעותה של התביעה מלספק עדות מומחה המנתחת את תוצאות המעבדה של הדגימות, שנשלחו למעבדה בלתי מורשית. השופט פסק לטובת התביעה, וקבע כי הראיות, אף שאינן אידיאליות, מספיקות כדי לבסס את מקור הפסולת. חוש הריח, למרות שבדרך כלל אינו קביל בבית המשפט, התקבל כראיה תקפה במקרה זה בשל ריחה הייחודי של הפסולת. בנוסף, החקירה האינטנסיבית שללה את כל המקורות האפשריים האחרים של הפסולת, והותירה את האנייה אריבל כמקור הסביר היחיד. השופט ציין גם את בזבוז המשאבים השיפוטיים המיותר בשל טעויות התביעה, אך בסופו של דבר הרשיע את הנאשם מס' 2 באישומים נגדו. השופט הדגיש כי זכותו של הנאשם להגן על עצמו לא נפגעה, וכי העבירות הוכחו. דיוני גזר הדין נקבעו למועד מאוחר יותר.