ת"א 30973-11-15

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגיש שותף משפטי לשעבר בדרישה לנהל חשבונאות של ספרי השותפות לאחר שעזב את השותפות. השותפות הייתה בין התובע לבין שני הנתבעים הראשונים ואילו שני האחרונים היו לקוחות של השותפות. השופט קבע כי השותפות פורקה במרץ 2009 עקב החלטת התובע להפסיק לעבוד כעורך דין ולפנות לתחומים אחרים. לכן, אין צורך בחשבונאות של שלושת החודשים הראשונים של השנה. עם זאת, השופט קבע כי על הנתבע לספק דין וחשבון על תיקים שהושלמו לפני הפירוק אך שולמו לאחריו, שכן שכר הטרחה משולם בדרך כלל מיד לאחר סיום העבודה. עם זאת, פסק דין זה מחריג את הנתבעים השני והשלישי, שכן הם אינם חייבים בכפל תשלום, לאחר שכבר שילמו לתובע את חלקו המגיע לו. השופט הזכיר גם את הנזק הראייתי שנגרם בשל השיהוי הקיצוני בהגשת התביעה, שהיה למעלה משש וחצי שנים לאחר פירוק השותפות. טענת התובע כי השותפות עדיין קיימת נעדרת ראיות ותום לב, מה גם שהתובע קיבל תשלומים מהשותפות גם לאחר שהסתיימה לכאורה. עוד ציינה השופטת כי הלקוחות אינם רכושו של המשרד ולא ניתן לכפות עליהם לעבוד עם עורך דין ספציפי, מה שאומר שנטישת התובע את הקריירה המשפטית שלו פירושה שהלקוחות ימשיכו באופן הגיוני לעבוד עם הנתבע הנותר. לבסוף, השופט הורה לנתבעת להגיש תצהיר המפרט את שכר הטרחה שהתקבל מעזיבת התובע ועד ינואר 2011, בצירוף מסמכים חשבונאיים רלוונטיים. התביעה להתחשבנות כללית נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעים השני והשלישי 75,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.