ע"מ 52941-01-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף המבוסס על החומר שסופק, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ע״מ 52941-01-21 א.א.א. אימפריה נכסים (2011) בע״מ נ׳ פקיד שומה רחובות** **ע״מ 52960-01-21 זינו אחזקות (א.ז . - 2014) בע״מ נ׳ פקיד שומה רחובות** **הקדמה** פסק הדין עוסק בשתי בקשות ערעור על החלטות פקיד השומה, אשר נוגעות למספר סוגיות מיסוי מרכזיות: סיווג עסקת מכירת מניות, הכרה בהפסד הון וזקיפת ריבית על הלוואות. בית המשפט המחוזי נדרש לבחון את מהותן הכלכלית והמשפטית של העסקאות, תוך יישום עקרונות מסוימים בדיני המס. **1. סיווג עסקת מכירת מניות (עסקת שנפ)** * **העובדות המרכזיות:** המערערות מכרו 50% ממניות חברת "אדי מערכות" לחברת "שנפ" תמורת 75 מיליון ש"ח. חלק מהתמורה שולמה במישרין (42.5 מיליון ש"ח), וחלק אחר (32.5 מיליון ש"ח) שולם במסגרת מנגנון מורכב של הלוואה מ"שנפ" ל"אדי מערכות" ולאחר מכן הקצאת מניות בכורה ל"מערערות" אשר נפרעו באמצעות דיבידנד. * **עמדת המערערות:** טענו כי הסכום של 32.5 מיליון ש"ח אינו תמורה נוספת עבור המניות, אלא הלוואה שניתנה להן מ"אדי מערכות" ונפרעה כדיבידנד מכוח מניות בכורה. לטענתן, אלו שני אירועים נפרדים. * **עמדת בית המשפט (עקרונות משפטיים וחידושים):** * **עסקת יסוד אחת ושלמה:** בית המשפט קבע כי מכלול ההסכמים, לרבות הסכם המסגרת, תצהירי הצדדים, הדוחות הכספיים והעדויות, מלמדים כי מדובר בעסקה אחת, שלמה, כוללת ומהודקת. סעיף 28 ו-29 להחלטה מדגישים את המערכת ההסכמית האחת, שלמה, כוללת ומהודקת, שמשמעותה כי שנפ היא שהעמידה את ההלוואה למערערות. * **מהות כלכלית על פני צורה משפטית:** בית המשפט הדגיש (סעיף 36) כי הסכומים שכונו "הלוואה" ו"דיבידנד" אינם כאלה בפועל, אלא מהווים תמורה נוספת המשולמת עבור המניות. זאת, בהתאם לעיקרון הכללי בדיני המס כי יש לבחון את המהות הכלכלית של העסקה ולא רק את הצורה המשפטית בה הולבשה. * **מנגנון ההלוואה ומניות הבכורה כתמורה:** בית המשפט ראה במנגנון ההלוואה ההדדית (שנפ לאדי מערכות, ואדי מערכות למערערות) ובמנגנון מניות הבכורה, דרך מתוחכמת להעברת תמורה נוספת (32.5 מיליון ש"ח) עבור המניות, כך שהסכום הכולל שקיבלו המערערות עמד על 75 מיליון ש"ח (סעיף 30). * **בחינת "יסודיות הטעם המסחרי" (חידוש משפטי):** בית המשפט בחן את טענות המערערות בדבר טעמים מסחריים לעסקה (הזרמת הון, מימוש אחזקות) באמצעות מבחן "יסודיות הטעם המסחרי" כפי שנקבע בפסיקה (עניין סגנון). המבחן בוחן אם ללא הטעם המסחרי, הנישום לא היה מבצע את העסקה. בית המשפט דחה את הטענה בדבר הזרמת הון, שכן הכספים לא נשארו בחברה, וכן הפחית משקל מהטענה בדבר מימוש אחזקות, לנוכח סתירות בעדויות (סעיפים 45-46). * **סעיף 86 לפקודה (עסקה מלאכותית):** למרות שהגיע למסקנה כי יש לסווג את הסכומים כתמורה עבור מניות, בית המשפט ציין (סעיף 40) כי אינו נדרש להפעיל את סעיף 86 לפקודה (עסקה מלאכותית), שכן ניתוח מהות העסקה עצמה מוביל למסקנה זו. עם זאת, הוא מוסיף (סעיף 41) כי גם אם היה נותן משקל לאופן סיווג העסקה על ידי הצדדים, הוא היה נוטה לראותם כתמורה עבור המניות לצורכי מס, בין היתר, על מנת למנוע הפחתת מס בלתי נאותה. * **השלכות מס:** המסקנה העיקרית היא כי הסך הכולל של 75 מיליון ש"ח מהווה תמורה כוללת עבור המניות, ולכן יש לחייב את המערערות במס רווחי הון על מלוא הסכום. **2. קיזוז הפסד הון מהשקעה בחברה זרה (Quidie)** * **העובדות המרכזיות:** המערערות טענו כי הפסידו כ-1 מיליון פאונד כל אחת מהשקעה בחברה אנגלית ("החברה הזרה"). הן ביקשו לקזז הפסד הון זה מרווחי הון שנוצרו להן מעסקת שנפ. * **עמדת המערערות:** טענו כי מדובר בחוב אבוד, שכן החברה חדלה מלפעול, וצירפו מסמכים המעידים על קשיי החברה, פיטורי עובדים, בקשה להקפאת רישיון וניסיונות למכור את החובות. * **עמדת בית המשפט (עקרונות משפטיים וחידושים):** * **נטל ההוכחה:** בית המשפט הדגיש (סעיף 50) כי הנטל להוכיח קיומו של הפסד הון ומועד היווצרותו מוטל על המערערות. * **"מחילת חוב מוחלטת ללא תמורה היא פעולה 'חשודה'":** בית המשפט ציטט (סעיף 51) את הלכת ע"א 7481/17 (פקיד שומה כפר סבא נ' ידין סגל) וקבע כי ישנה "חשדנות" כלפי מחילת חוב ללא תמורה, במיוחד כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים, עיתוי המחילה סמוך לרווח הון, והסכום תואם. * **עיתוי המחילה והזרמת הון נוסף:** בית המשפט הצביע (סעיף 52) על עיתוי הגיוני ל"מחילת החוב" (13.11.2016), שהוא סמוך להעמדת ההלוואות בעסקת שנפ, ועל העובדה שהמערערות אף הזרימו הון נוסף לחברה הזרה לאחר מכן. * **מחסור בראיות מהותיות:** בית המשפט ציין (סעיף 54) כי המערערות נמנעו מהצגת דוחות החברה הזרה, אשר היו יכולים לשפוך אור על שאלת קיומו של החוב ומחיקתו. * **יחסים מיוחדים:** בית המשפט קיבל את טענת המשיב (סעיף 54) כי מתקיימים יחסים מיוחדים בין המערערות לחברה הזרה, בהיותן מחזיקות בשיעור משמעותי ממניותיה. קיום יחסים אלו מגביר את הנטל על המערערות להוכיח כי מדובר בחוב אבוד, נטל שלא הורם. * **החלטה:** בית המשפט קבע כי לא הוכח קיומו של הפסד הון בשנות המס הרלוונטיות, ולכן אין להתיר את קיזוזו (סעיף 55). **3. ריבית על הלוואות** * **א. הלוואה לאדי שירותי רכב:** * **העובדות:** המערערות העניקו הלוואות לחברת בת ("אדי שירותי רכב") לצורך בניית בניין משרדים. נטען כי הונפקו שטרי הון לתקופה של חמש שנים, ולכן לפי סעיף 3(י)(1)(10) לפקודה, ישנו חריג לחיוב בריבית. * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את עמדת המערערות (סעיף 64). הוא קבע כי העובדה שהונפקו שטרי הון, אף באופן רטרואקטיבי, ובהתחשב בעמדת נציב מס הכנסה דאז בנוגע להנפקת שטרי הון רטרואקטיבית, שוללת את החובה לזקוף ריבית רעיונית. המטרה של בניית בניין משרדים, שהיא השקעה ארוכת טווח בנדל"ן, מחזקת את הסבירות שלא הייתה כוונה להחזר מיידי של ההלוואה. * **ב. הלוואות שונות שניתנו על ידי זיו אחזקות (שפע טוב, IdealInvest, צביקה גליקמן):** * **העובדות:** זיו אחזקות לא זקפה ריבית בגין מספר הלוואות שניתנו לחברות ואדם פרטי. המשיב הוסיף הכנסות ריבית לפיהן. * **עמדת המערערות (זיו אחזקות):** טענו כי החברות נסגרו, שהיה קושי בגבייה, וכי לא הייתה כוונה לזקוף ריבית. * **עמדת בית המשפט:** בית המשפט דחה את טענות זיו אחזקות (סעיף 69). הוא קבע כי טענות אלו נטענו "בעלמא", ללא תשתית ראייתית מספקת. העובדה שחלק ניכר מההלוואה לגליקמן הושבה מחלישה את הטענה כי לא היו סיכויי גבייה. בית המשפט הדגיש כי הנטל להוכיח את טענותיו מוטל על המערער, ונטל זה לא הורם. * **החלטה:** כדין הוסיף המשיב את הריבית בגין הלוואות אלו להכנסותיה של זיו אחזקות. **סוף דבר** בית המשפט אישר את עמדת המשיב בנוגע לסיווג עסקת שנפ כעסקה שלמה, שבה 75 מיליון ש"ח מהווים תמורה כוללת עבור המניות, וכן שלל את קיזוז הפסד ההון הנטען. לעומת זאת, בית המשפט קיבל את ערעור המערערות בנוגע לזקיפת ריבית רעיונית על הלוואות שניתנו לאדי שירותי רכב, בהתחשב בהנפקת שטרי הון. באשר להלוואות האחרות, דחה את ערעורי המערערות. **חידושים משפטיים עיקריים:** * **יישום מבחן "יסודיות הטעם המסחרי" (סעיף 43):** בית המשפט הרחיב את הדיון לגבי מבחן יסודיות הטעם המסחרי ככלי לשלילת מלאכותיות עסקה, כפי שנקבע בעניין סגנון. * **חיזוק הדוקטרינה של "מהות על פני צורה" (סעיף 36):** בית המשפט אישר מחדש את העיקרון שסיווגים משפטיים (כמו "הלוואה" או "דיבידנד") אינם מכריעים כאשר המהות הכלכלית של העסקה שונה. * **קביעת הסטנדרט הראייתי להוכחת הפסד הון (סעיפים 51, 54):** בית המשפט הדגיש את הרף הגבוה הנדרש להוכחת הפסד הון, במיוחד כאשר קיימים יחסים מיוחדים וסמיכות זמנים לרווח הון. * **התייחסות להנפקת שטרי הון רטרואקטיבית (סעיף 64):** בית המשפט קיבל את האפשרות להנפקת שטרי הון באופן רטרואקטיבי, בהתקיים תנאים מסוימים, באופן שמשפיע על חבות המס.