רע"א 9989/17

תקציר

פסק הדין עוסק במספר רב של ערעורים והחלטות פרוצדורליות הנוגעות לתביעות ייצוגיות, ומתמקד בעיקר בתחולתה של תקנה 122 לתקנות סדה, המאפשרת לבתי המשפט להטיל סנקציות על צדדים המפרים צווים הקשורים למסירת מידע. בית המשפט החליט לתת רשות ערעור בשני מקרים, רע"א 9989/17 ורע"א 1776/18, בעניין מחיקת כתבי הגנה, אך דחה את ע"א 4668/18, שערער על החלטה בבקשה חלופית. בנימוקי ההחלטה הודגש כי בתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלהתערב בהחלטות פרוצדורליות אלא אם מתעוררות נסיבות חריגות. נקבע כי החלטות המחיקה הקודמות מצדיקות בחינה מחודשת שכן מדובר בנסיבות חריגות המשפיעות על ההליך המשפטי. עם זאת, לא הייתה סיבה משכנעת להתערב בהחלטה על בקשת ההחלפה. בית המשפט הדגיש את ההשלכות החמורות של דחיית תביעה או הגנה לפי תקנה 122, וקבע כי אמצעים כאלה צריכים לחול רק במקרים של התנהגות בלתי הולמת ברורה או ביזיון בית המשפט. יש לציין כי בית המשפט הדגיש את הסטנדרטים המחמירים שננקטו במהלך הליכי תובענות ייצוגיות למניעת שימוש לרעה, שכן אלה עלולים לסכן את הנתבעים ואת הכלכלה אם ינוהלו בצורה לא נכונה. בעקבות זאת החליט בית המשפט כי מחיקת הגנות בתובענות ייצוגיות תתרחש רק במקרים הקיצוניים ביותר. בבחינת המקרים הספציפיים, מצא בית המשפט כי הנתבעות, ניו ספורט, לוטונט ומגה מסרו מידע בתגובה לבקשות גילוי, אם כי לא לגמרי, והסנקציה הדרסטית של מחיקת כתבי הגנה לא הייתה מוצדקת שכן לא היו ראיות לחוסר תום לב או אי ציות מכוון. כך נשמרו ההגנות של לוטונט ומגה וההגנה של ניו ספורטס הוחזרה. בינתיים, העתירה להחלפת התובעים ובאי הכוח המייצגים נדחתה מאחר שרוב הטענות נבחנו ונדחו בעבר, ואין לפתוח מחדש את ההליכים המשפטיים הללו. בית המשפט ציין גם בעיות בהתנהלות הפרוצדורלית של שני הצדדים, דבר המצביע על ניסיונות לעכב ולהכביד על הליכים, שנתפסו כניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ההוצאות שהטיל בית המשפט המחוזי על המבקשים, והחליט שלא לפסוק הוצאות נוספות בהתחשב בהתנהלות הצדדים.