רע"א 5337/04

תקציר

במקרה דנן, דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר פסק למנות מומחה שיקומי למשיב שנפגע בתאונת דרכים. החלטת בית המשפט המקורית נדרשה עקב מותו של מומחה לנוירולוגיה, פרופ' שרף, בטרם ניתן היה לשאול שאלות הבהרה לגבי הדו"ח שלו, שקבע נכות נוירולוגית של 20% למשיב. החלטה זו למנות מומחה נוסף התעוררה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בתחילה, פאנל של מומחים רפואיים, כולל מומחים אורתופדיים ופסיכיאטריים, העריך את המשיב, עם הערכות שונות של אחוזי נכות. בקשת המשיב למנות מומחה לשיקום נדחתה, בכפוף לשאלותיו של פרופ' שרף. עם זאת, עם פטירתו, נשקל מחדש הצורך במשוב מומחה נוסף. המבקשים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה שיקומי, וטענו כי יש לקיימה רק בנסיבות חריגות, במיוחד כאשר הנכות הנוירולוגית לא נקבעה גבוהה. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את בקשת הערעור, וציינה כי המצב החריג שנוצר בעקבות מותו של המומחה מצדיק מינוי מומחה לשיקום. בית המשפט הדגיש כי בעוד שבדרך כלל מינויים מסוג זה אינם שגרתיים ובאים לאחר בדיקות מקדימות של מומחים רפואיים קיימים, למשיבה לא היו אמצעים אחרים לקדם את תביעתם בשל חוסר יכולתו של המומחה לספק בירורים נוספים. לפיכך, החלטת בית משפט קמא התקבלה כראוי בנסיבות ייחודיות אלה, והערעור נדחה ללא צו להוצאות.