ת"א 52872-09-12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת התובע לעכב את הגילוי והעיון במסמכים מסוימים על ידי הנתבעים. הבקשה הוגשה בשני חלקים, מה שגרם טרחה מיותרת לבית המשפט ולצדדים המעורבים. עם זאת, המחדל אינו מצדיק את דחיית הבקשה, ושני חלקי הבקשה יטופלו לגופה. הסוגיה השנייה נוגעת לתצהיר התומך בבקשה. הנתבעים טענו כי התובע היה צריך להגיש תצהיר חדש, ולא להסתמך על זה שהוגש עם הבקשה המקורית. בית המשפט חלק על כך, שכן התצהיר תומך בטענה כי ראיות פוברקו בעבר, וקיים חשש שכך יקרה בעתיד - הרלוונטי לשתי הבקשות. ככזה, אותו תצהיר יכול לשמש עבור שניהם. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך בחקירת התובע על ידי הנתבעים לפני החלטה בבקשה, שכן השאלות שהוצגו כבר נדונו בהחלטה קודמת. כמו כן, לבית המשפט יש סמכות לעיין במסמכים לפי תקנה 119 לתקנות SDA, וכך עשה במקרה זה. הדבר היה חשוב במיוחד לאור העובדה שהתובעת לא גילתה את פרטי המסמכים לנתבעים. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי קיימת הצדקה עניינית להיעתר לבקשה. המסמכים המדוברים יורדים ללב המחלוקת, וקיים חשש ממשי שחשיפתם בשלב זה תאפשר לנאשמים לתאם את גרסאותיהם לאירועים, ותפגע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת. לפיכך, הבקשה מתקבלת, והתובע רשאי לעכב את חשיפת המסמכים הללו עד לאחר שהנתבעים הגישו את תצהירי העד העיקרי שלהם. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, בהתחשב בכך שפעולת התובע גרמה להוצאות וטרחה נוספות, אך גם התנגדות הנתבעים לא הייתה מוצדקת.