LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 2279/18

החלטה עליון

📋
מספר הליך2279/18
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך18 במרץ 2018
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיעקב ישראל סימאי נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםג' קרא

תקציר

ניתוח משפטי של בקשה להעברת מקום בתיק תעבורה ת"א 12248-11-17 מבוא: התיק מתמקד בבקשה שהגיש נאשם בבקשה להעביר את מקום הדיון מבית משפט השלום בתעבורה בעכו לבית משפט השלום בתעבורה בירושלים. המבקש עומד בפני אישומים לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, והכחיש בעקביות את הטענות. עקרונות משפטיים ודרישות פרוצדורליות: 1. תזמון בקשות להעברת מקום: עקרון אבן הפינה הראשון נוגע לעיתוי של בקשות להעברת מקום לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. החוק קובע כי יש להגיש בקשות כאלה בתוך פרק זמן סביר לפני הדיון שנקבע. באופן משמעותי, הפסיקה מדגישה כי בקשות המוגשות "ברגע האחרון" - במיוחד ערב הדיון - אינן מספיקות ובדרך כלל נדחות, בהתחשב בשיקולים מערכתיים הקשורים לתזמון בית המשפט ולהקצאת משאבים. שיקולי העיתוי מודגשים במקרה דנן, בו הבקשה הוגשה יום אחד בלבד לפני הדיון, למעלה משלושה חודשים לאחר תחילת ההליכים, ללא כל הצדקה לעיכוב זה. 2. סבירות ותום לב: בתי המשפט הדגישו את הצורך בהגשה סבירה ומהירה, והרתיעו בקשות מעוכבות הפוגעות ביעילות הפרוצדורלית. היעדר ההסבר לשיהוי מערער את טענת המבקשת, ועולה בקנה אחד עם מקרים תקדימיים כגון ת"פ 4818/12 שטרית נ' מדינת ישראל וע"פ 9654/17 לודמיר נ' מדינת ישראל, שם בקשות מאוחרות נדחו בשל התנהלות מתמהמה. 3. שיקולי משאב ציבורי: שיקול מדיניות מרכזי בבקשות להעברת מקום, במיוחד בתיקי תעבורה, נוגע לניצול יעיל של משאבי המשטרה והמשפט. בתי המשפט מתנגדים בדרך כלל להעברות שיטילו נטל נוסף על רשויות המשטרה, במיוחד כאשר הצגת הראיות מסתמכת על עדי משטרה המוצבים בדרך כלל במקומות ספציפיים. לפיכך, עמדת ברירת המחדל נותרה כי יש לדון בתיק בו בוצעה העבירה, אלא אם כן נסיבות חריגות מצדיקות את ההעברה. חידושים משפטיים ופסיקה: הגישה המשפטית מגבשת עקרונות המאזנים בין זכויות הנאשם לבין צרכים מערכתיים. הוא מדגיש: - הקפדה על לוחות זמנים פרוצדורליים, המחזקת את החשיבות של הוגנות ויעילות פרוצדורלית. - הכרה בנטל המנהלי על רשויות אכיפת החוק, המרתיעה העברות אלא אם כן יש הצדקה מטעמים חריגים. - הבהרה כי נטל ההוכחה לחריגים מוטל על המבקש, שעליו להוכיח נסיבות יוצאות דופן כדי להתגבר על החזקה נגד העברה. בקשה למקרה הנוכחי: בקשתו המאוחרת של המבקש, בהעדר כל הסבר לעיכוב, מנוגדת לנורמות פרוצדורליות. יתר על כן, היעדר נסיבות חריגות מבוססות - כגון אי נוחות משמעותית לעדי משטרה - פירושו שבית המשפט אינו מוצא הצדקה לעקוף את המדיניות הכללית המעדיפה שימועים מקומיים. מסקנה: בהתבסס על אמות המידה הפרוצדורליות, העקרונות המשפטיים ואי הוכחת נימוקים חריגים, בית המשפט דחה בצדק את הבקשה להעברת מקום הדיון. ההחלטה מדגישה את מחויבותה של הרשות השופטת למשמעת פרוצדורלית וניהול משאבים, ומאשרת מחדש כי בקשות להעברת מקום בתיקי תעבורה חייבות להיות בזמן ומבוססות על נימוקים משכנעים, במיוחד בנוגע לעומס הראיות של המשטרה. פסק דין סופי: הבקשה להעברת הדיון בת"א 12248-11-17 מעכו לירושלים נדחית, בהתאם לעקרונות המשפטיים הקבועים ולשיקולים המפורטים כאן.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות התעבורה

בש"פ 2279/18 יעקב ישראל סימאי נ' מדינת ישראל, עליון (18.3.2018)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית