רע"א 4838/21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הבנק למתן רשות ערעור, ומאשר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה קיימת אפשרות סבירה שהמשיב יוכיח כי הבנק גבה עמלות שאינן תואמות את התעריף המלא שנקבע בתוספת ההטבות. תיק זה מתמקד בשאלה האם הבנק גבה שלא כדין עמלות גבוהות יותר עבור שירותים שנכללו בתוספת ההטבות כשירותים המוצעים בערוץ ישיר בעלות מופחתת. חוק תובענות ייצוגיות דורש שאלות מהותיות משותפות ותוצאות אפשריות לטובת הקבוצה לצורך המשך קיומה של תובענה ייצוגית, ובית המשפט מכיר בכך באופן סביר כאן. חוק הבנקאות ותיקוניו נועדו ליצור שקיפות ותחרות בעמלות הבנקאיות, תוך שימת דגש על אחידות ובהירות, שהבנק הפר לכאורה. התיקון משנת 2017 לכללי הבנקאות נועד במפורש לעודד בנקאות ישירה על ידי קביעת עמלות נמוכות יותר עבור שירותים הנגישים בערוצים ישירים. למרות שהבנק טען כי הפחתה זו מיותרת בעסקאות פסיביות שבהן ללקוח לא הייתה ברירה, הוא רשם שירותים אלה בתוספת ההטבות בשיעור מופחת. בית המשפט מוצא כי נספח ההטבות משמש חלק מחייב מהתעריף, ומחזק את ציפיות הלקוחות לעמלות מופחתות עבור השירותים המפורטים בו, ללא קשר לתפקידו הפסיבי או האקטיבי של הלקוח. החלטה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני החוזים, ומבטיחה שהלקוחות מודעים היטב לעלויות השירותים הבנקאיים, ומכירה בכוח פוטנציאלי ובחוסר סימטריות במידע. משכך, קבע המשיב תשתית מספקת להתנהל כתובענה ייצוגית, והבנק חויב לכסות את הוצאותיו של המשיב בסך 20,000 ₪.