עת"מ 27122-04-11

תקציר

העותרת ביקשה לבטל את החלטת הוועד המקומי תנובות - מושב עובדים להטיל ולגבות ממנה ארנונה כללית לשנים 2003-2009, לרבות דרישת הארנונה לשנת 2009. העותר טען, בין היתר, כי החלטת הוועדה המקומית להטיל את המס לשנת 2009 ניתנה ללא אישור שר הפנים ושר האוצר, כנדרש בחוק, וכי דרישת המס לשנים 2003-2008 מהווה חיוב רטרואקטיבי בלתי קביל. המשיב טען כי הוא מוסמך על ידי המועצה להטיל ולגבות ארנונה כללית משנת 2002/3 על נכסים שאינם נכסי מגורים ולכן לא נדרש אישור שרים כדי להטיל את המס על העותר. לחילופין, טען המשיב כי גם אם יקבל בית המשפט את גרסת העותר לפיה הוטל המס לראשונה בשנת 2009, דרישת המס מהווה המשך למציאות הקודמת ולא חיוב רטרואקטיבי חדש. בית המשפט קיבל את העתירה. בית המשפט קבע, כי המשיב לא הוכיח כי הטיל לראשונה ארנונה כללית על נכסים שאינם למגורים לפני שנת 2005, ועל כן ההחלטה להטיל את המס על העותרת לשנת 2009 ניתנה ללא קבלת אישור השרים הנדרש. באשר לדרישת המס לשנים 2003-2008, קבע בית המשפט כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי שאינו מוצדק בנסיבות המקרה הנוכחי. בית המשפט הדגיש כי התנהלותו של המשיב לאורך השנים בכך שלא חייב את העותר בארנונה של הוועדה המקומית/העירייה, יצרה ציפייה לגיטימית מצד העותר כי החיוב לא יוטל, והאשמה בהעדר החיוב מוטלת על המשיב. בית המשפט הוסיף כי המקרה הנוכחי אינו המקרה החריג והנדיר המצדיק הטלת חיוב רטרואקטיבי. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין צורך לקבוע אם גרסת העותר, לפיה הוטל המס לראשונה בשנת 2009, נכונה, שכן גם אם תתקבל המסקנה ההפוכה, דרישת המס לשנת 2009 מהווה חיוב רטרואקטיבי חדש בעקבות החלטה מנהלית עצמאית. לפיכך בוטלה החלטת הוועדה המקומית להטיל מיסים על העותר לשנים 2003-2009. בנוסף, חויב המשיב לשלם לעותר 18,000 ₪ הוצאות משפט.