ת"פ 25619-10-18

תקציר

הנאשמים הורשעו בשורה של עבירות של שוד בנסיבות מחמירות של בתי עסק, לרבות קיוסקים ותחנות דלק, לתקופה קצרה. הם תכננו בקפידה את מעשי השוד, עטו כפפות וכיסויי פנים והשתמשו בכלי נשק (מוטות ברזל). היו קורבנות רבים, ומעשיהם של הנאשמים הפרו את הערכים המוגנים של רכוש, ביטחון, שקט נפשי ושלמות הגוף. התכנון והארגון, מספר מעשי השוד, השימוש בנשק והיעדר פגיעה פיזית היו בין הנסיבות שנלקחו בחשבון. השופט התייחס למספר מקרים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה והחליט כי ארבע עד שבע שנות מאסר הן ראויות. השופט שקל גם את הודאות הנאשמים, רישום פלילי נקי ותסקירים חיוביים של שירות המבחן. כדי לשמור על אחידות בענישה, יקבלו הנאשמים עונש דומה לזה של שותפם, שהורשע בעבירות נוספות. על כל נאשם נגזרות ארבע שנות מאסר, בניכוי תקופת המאסר, ולאחריהן מאסר על תנאי וקנס. הם גם נדרשים לשלם פיצויים לקורבנות. השופט מעניק עיכוב ביצוע לעונש המאסר, בתנאי שהנאשמים יעמדו בתנאים מסוימים, לרבות ויתור על תנאי שחרורם ותשלום פיקדון. לנאשמים יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.