ע"א 18/66

תקציר

במקרה דנן, התקשר המערער, מר אוריאל חפץ, בהסכם עם המשיב מס' 2, מר עובדיה לוי, קבלן במקצועו, לביצוע עבודות בנייה והנפיק שישה שטרי חוב כתשלום. שטרות אלה הועברו למשיבה מס' 1, אוצר קבלנים בע"מ, אשר ביקשה פסק דין מקוצר על סכומים שלא שולמו עם הבשלת השטרות. חפץ ניסה להתגונן, טען לכישלון בשיקול דעת מלא שכן העבודה לא בוצעה כראוי, מה שמרמז על השלכות של קנוניה בין המשיבים, ומטיל ספק בזכותה של אוצר קבלנים בע"מ לתבוע מאחר והשטרות נועדו לאיסוף. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו למתן רשות להתגונן, בקובעו כי טענותיו עמומות ואינן מהוות חוסר התחשבות מלא. בית הדין הדגיש כי גם אם הייתה השלמה חלקית של העבודה, אין בכך כדי לשלול מחדל מוחלט שיש בו כדי לשלול חובות. יתר על כן, הטענות בדבר קשירת קשר וזכויות קניין פגומות נדחו בשל היעדר עובדות קונקרטיות. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, וחזר והדגיש כי על מבקש ההגנה לספק קביעות עובדתיות חד-משמעיות על מנת שההגנה תיחשב בת קיימא. בשל אי ההתאמה בתצהירו של חפץ והיעדר עובדות מפורטות, נדחה הערעור, תוך שהוא מאשר מחדש את החובה לשלם את שטרי החוב ואת ההוצאות המשפטיות הנלוות למשיב מס' 1.