רע"א 54667-02-15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעניין רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון. ההחלטה המקורית קיבלה את בקשת המשיב להציג ראיות נוספות לסתור החלטה קודמת של הוועדה הרפואית של המל"ל בעילה של תאונת עבודה. המבקש ערער על החלטת המל"ל בנימוק שהוא אינו מתחשב בחוות דעת מומחים שקבעו דרגת נכות גבוהה יותר ממה שנפסק בתחילה. המשיב, לעומת זאת, ביקש להביא ראיות הסותרות את החלטת המל"ל בדבר קביעת 10% נכות בשל הפרעות במערכת העיכול, וטען כי הוועדה לא דנה די הצורך בקשר הסיבתי בין הפרעות אלה לבין התאונה, וכי יש להפחית בהתאם את הנכות המיוחסת לתאונה. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיב, והביא את המבקש לעתור למתן רשות ערעור על החלטה זו. עם זאת, שופט הערעור דחה את הבקשה ואישר את פסק דינו של בית משפט השלום. הדבר היה מוצדק בשל הצטברות ספקות לגבי קביעת המל"ל, לרבות חוסר הבהירות שלו לגבי הקשר הסיבתי בין ההפרעות במערכת העיכול לבין התאונה, וכן הקשר בין הפרעות אלה לבין תסמונת פיברומיאלגיה. השופט קבע כי ספקות אלה מצדיקים הצגת ראיות נוספות, והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום.