ת"א 9570-06-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת העירייה הנתבעת בכל הסעיפים. התובע, בעל עסק, טען כי העירייה הפרה את חובתה החקוקה על פי חוק התכנון והבניה בכך שלא הוציאה היתר בניה לשלט פרסומת, ובכך גרמה לתובע נזק כספי עקב אובדן לקוחות. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי העירייה הפרה חובה כזו, שכן השלט לא היווה סכנה ואובדן ההכנסה לא היה התוצאה המכוונת של החוק. בנוסף, התובעים לא היו זכאים לפיצוי על פי החוק, שכן הם לא היו הבעלים של הקרקע עליה הוצב השלט ולא יכלו להוכיח ירידת ערך. עוד טען התובע כי העירייה ביצעה עוולה מסחרית בכך שהתערבה באופן בלתי הוגן בעסקיה וכי העירייה פעלה ברשלנות. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי התובעת לא הוכיחה כי פעולות העירייה היו בלתי סבירות או כי מנעו באופן בלתי הוגן מלקוחות גישה לעסקיה של התובעת. נמצא כי פעולות העירייה היו חוקיות ולא הונעו משיקולים זרים. כמו כן, תביעת התובעת לעשיית עושר ולא במשפט נדחתה, שכן לא הוכח כי רווחי העירייה נעשו על חשבון התובעת. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא סיפקו ראיות מספיקות להפסדיהם בפועל, והציגו נתונים כספיים חלקיים בלבד. לסיכום, בית המשפט דחה את טענות התובעת במלואן והורה לתובע לשלם לעירייה הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בצמוד לריבית מיום פסק הדין ועד לביצוע התשלום.