ע"א 781/79

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למועד מכירתה של חלקת מקרקעין, שהיא משמעותית לקביעת שיעור מס שבח מקרקעין. המשיבה, חברת השקעות ובניה, התקשרה בהסכם ראשוני עם קופת החולים של ההסתדרות הכללית להקמת מתחם בנייה על קרקע החברה. ההסכם היה מותנה בכך שקופת החולים תקבל היתרי בנייה עד למועד שנקבע. משתנאי זה לא התקיים, חתמו הצדדים על הסכם חדש, המאפשר לחברה לבחור בין החזרת הכספים ששולמו לבין רישום החלקה על שם הקופה אם לא יתקבלו האישורים. החברה בחרה באפשרות השנייה. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם יש לקבוע את מועד המכירה על בסיס ההסכם המקדמי, כפי שנטען על ידי המערערת (מינהל מס שבח מקרקעין), או שמא יש לקבוע אותו על סמך ההסכם החדש או מועד מימוש האופציה על ידי החברה, כפי שנטען על ידי המשיב. בית המשפט העליון פסק לטובת המשיב בקובעו כי ההסכם המקדמי בטל בשל אי קיום תנאי ההשעיה. כמו כן, תשלום המקדמות לא היווה קשר חוזי מחייב. בית המשפט קבע כי "מועד המכירה" לצורכי מס הוא יום כניסתו לתוקף של ההסכם החדש, קרי יום חתימתו, שכן מדובר באירוע החייב במס. לפיכך, הערעור נדחה, והוצאות המשיב נפסקו למערערת.