ע"א 40527-09-21

תקציר

הערעורים נובעים מפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו לטובת שלוש משפחות (מילר, קמר ובדני) שתבעו חברה שמכרה להן בתים בחיננית שבשומרון. הדיירים טענו לליקויי בנייה וביקשו פיצויים מהחברה. בית משפט השלום פסק לטובת השוכרים ופסק להם סכומים שונים בגין הליקויים, ושני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי. ערעור הדיירים, ע"א 40527-09-21, מתייחס למספר נושאים, לרבות מדידות חלונות, גובה ידיות דלתות, פתחי דלתות, מדרגות מחוץ לסלון, איטום יסודות וניקוז גגות. בית המשפט המחוזי דחה את מרבית ערעורי הדיירים, ולא מצא כל טעות בקביעותיו של בית משפט השלום. עם זאת, היא קיבלה חלקית את הערעור בעניין הוצאות המשפט, והגדילה את הסכום שנפסק לדיירים בגין חלקם בתשלום המומחה מטעם בית המשפט לסך של 6,000 שקל. בערר שהגישה החברה, ע"א 14002-12-21, הועלו טענות בדבר ליקויים גלויים, אי תחולת חוק התכנון והבניה וחיובים בגין זווית פתיחה של דלת הכניסה. בית המשפט המחוזי דחה ערעורים אלה, בקובעו כי החברה לא הוכיחה את טענותיה וכי חלק מטענותיה מהוות הרחבה בלתי מותרת של הגנתה. פסק הדין התייחס גם לחובת החברה לספק היתר בנייה וקבע כי הצדדים הגיעו להסכמה בנושא זה. הוצע לשני הצדדים לשאת בהוצאות הערעור שלהם, והפיקדונות בגין פירות הערעור של החברה נצטוו להיות מוחזרים להם. פסק דינה של השופטת עינת רביד התקבל בהסכמת השופטים נפתלי שילה וגלעד הס.