ת"א 39696-06-16

תקציר

התביעה הוגשה על ידי התובעים – בני זוג שתינוקם סבל מנזק מוחי כתוצאה מהיפוגליקמיה כתוצאה מצום ממושך – נגד הנתבעת, שירותי בריאות כללית, הבעלים והמנהל של בית החולים בו נולד התינוק. התובעים טענו לרשלנות רפואית מצד בית החולים בהדרכת האם בהנקה ובהאכלת התינוק, מה שהוביל למצבו של התינוק. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי האם והתינוק קיבלו טיפול הולם וכי מצבו של התינוק נבע מכך שההורים לא האכילו אותו בבית. השופט קבע כי בית החולים התרשל בשני מובנים: ראשית, התינוק לא הוזן במשך כ-13 שעות לאחר הלידה, ושנית, האם לא קיבלה הדרכה מתאימה כיצד להניק ולהאכיל את התינוק עם שחרורו, למרות שהתינוק נזקק להאכלה משלימה במהלך רוב ניסיונות ההנקה בבית החולים. עם זאת, השופט מצא גם את ההורים רשלניים בכך שלא האכילו את התינוק במשך כ-12 שעות בעודו תחת השגחתם, התנהלות שלא הייתה בטיפול הורי סביר. באשר לסיבתיות, קבעה השופטת כי רשלנות בית החולים בכך שלא האכילה את התינוק זמן קצר לאחר הלידה לא גרמה לנזק מוחי לתינוק, אך מחדלה של האם להפנים את צרכיו התזונתיים של התינוק, שנבע מרשלנות בית החולים, כן. השופט ייחס 50% מהנזק לבית החולים ו-50% להורים. סך הפיצויים שנפסקו לתובעים עמד על 8,660,325 ₪, מתוכם תשלם הנתבעת 50%, קרי 4,330,162 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין של 23.4% והוצאות משפט. סכום זה חויב בניכוי מחצית מקצבאות המוסד לביטוח לאומי להן היה זכאי הקטין, בסך 1,042,351 ₪. כך, הסכום הסופי שתשלם הנתבעת לתובעים עמד על 3,287,811 ש"ח, כולל הפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין התיר פרסום ללא פרטים מזהים.