עמל"ע 34576-10-12

תקציר

הערעור מערער על הרשעתו של עורך דין בשני סעיפים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת. האישום הראשון מתייחס למעשה של המערער להתחזות לעורך דין פעיל בכך שחתם לכאורה על תצהירים ואישר חתימה עליהם בתקופה בה הושעה מלשכת עורכי הדין. האישום השני מתייחס לטיפול הכושל של המערער בכספי הלקוחות, לרבות ניכוי במקור ועשיית שימוש אישי בכספים. השופט מגיע למסקנה כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהמערער חתם על התצהירים בתקופת השעייתו, וכי הסברו של המערער בדבר הימצאות התצהירים במשרדו והאפשרות שהם ייחתמו על ידי מישהו אחר יוצר ספק סביר. לפיכך, יש לזכות את המערער מהאישום הנוגע לסעיף הראשון. אשר לסעיף השני, מקבל השופט את עמדת בית הדין הארצי כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שהטיל עונש מקל על המערער. בית המשפט מדגיש את חומרתו של עורך דין השולח יד בכספי לקוחות, דבר המערער את האמון במקצוע. עם זאת, מאחר שהמערער זוכה מהאישום הראשון, השופט מחליט להקל בעונשו של בית הדין הארצי. במקום השעיה של 14 חודשים, נגזר על המערער עונש השעיה של 11 חודשים, החל מיום 1.10.2013. שאר צעדי הענישה נותרו בעינם.