ת"א 23165-11-20

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שטר חוב על סך 948,410 ש"ח שביצעו חברה ואפרים רוטמן, והיורשת של האחרון, זיוה, בתו של רוטמן. זיוה טענה כי החתימה על השטר זויפה, ואילו החברה טענה כי היא נחתמה באמצעות חותמת אישית של אפרים. בית המשפט מצדד בזיוה, וקובע כי החברה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שאפרים אכן חתם על השטר. נטל ההוכחה, מסביר בית המשפט, מוטל על החברה – התובעת – שכן היא טוענת לתוקפו של השטר. עד החברה, עוזי, שחתימתו הייתה גם על הפתק, לא היה אמין, קובע בית המשפט. זאת ועוד, עדותו של העד המומחה מטעם החברה בדבר השימוש בשני בולים שונים לא עלתה בקנה אחד עם הנרטיב של החברה עצמה ובלתי סבירה בנסיבות העניין. החברה לא סיפקה כל התכתבות מוקדמת או תקשורת המתעדת את הסכמתו של אפרים להסכם, מה שמחליש עוד יותר את טענתם. לאחר שמצא כי החברה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, בית המשפט דוחה את תביעת השטר ומורה לחברה לשלם את שכר טרחתה של זיוה, בסך 55,000 ₪, ולפצות אותה בהוצאותיה בסך 6,259 ₪.