ת"א 11982-04-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע בתביעה על עמלה הקשורה לעסקה מורכבת. התובעים, שהיו בעלי מניות בחברת הזנק, טענו כי הם זכאים לעמלה על בסיס הסכם עם הנתבעת, שהייתה גם בעלת מניות ומנהלת בסטארט-אפ. העמלה תשולם אם התובעים יקשרו את החברה ליצרן ברזים מאושר ויאפשרו שיתוף פעולה עסקי שהוביל להשקעה. התובעים טענו כי קשריהם עם חברה מסוימת, Hansgrohe, הובילו בסופו של דבר לעסקה בין הנתבעת לבין חברת Masco, עבורה הם אמורים לקבל את העמלה. עם זאת, עד המפתח מטעם חברת מסקו, שבית המשפט מצא את עדותו אמינה, ציין כי להנסגרוהה לא הייתה כל השפעה על החלטת חברת מסקו לרכוש את החברה הנתבעת, וכי ההחלטה התקבלה באופן עצמאי. יתר על כן, התובעים נמנעו מלהביא עדות של הנסגרוהה, אשר יכלה לתמוך בגרסתם לאירועים, למרות שעדות זו הייתה מרכזית בעניינם. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בשאלה מרכזית זו, וכי הימנעותם המכוונת מהבאת עדות זו חיזקה את גרסת הנתבע. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעים חתמו על הסכם מכירת מניות הכולל סעיפי ויתור, מה שאומר שהם ויתרו על תביעותיהם לעמלות כלשהן. טענת התובעים כי חתמו על ההסכם תחת מחאה לא הייתה משכנעת, מה גם שה"מחאה" לא הובאה לידיעת כל הצדדים המעורבים. בהתחשב בגורמים שונים, בית המשפט הורה לתובעים לשלם את שכר טרחת הנתבע בסך 150,000 ₪.