בר"ע 63/71

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנוגע לתביעת אישה למזונות מבעלה. שופט בית המשפט המחוזי דחה את טענת בא כוח הבעל כי האישה היא "מורדת", בנימוק כי לבית הדין אין סמכות לשמוע ראיות בעניין זה כל עוד החלטת בית הדין הרבני הדוחה את תביעת המורדים עומדת בעינה. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בתביעת מזונות האישה ובכל שאלה אגבית המתעוררת, גם אם אינה בסמכותו הרגילה של בית המשפט, כל עוד הן רלוונטיות לתביעת המזונות. במקרה זה, יש להבחין בין מורדת כהגדרתה בחוק, לבין אישה המאבדת את מזונותיה משום שנפרדה מבעלה, המכונה גם מורדת. בעוד הראשון נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני ויכול להוביל לגירוש, האחרון הוא עניין לבית המשפט הדן בתביעת המזונות, שכן הוא סוג של הגנה. סוג זה של מורדים, המכונה "מעין מורד", הוא עניין לבית המשפט השוקל מזונות, גם אם בית הדין הרבני לא הצהיר הצהרה רשמית. מאחר שטענת הבעל הייתה כי האישה היא "מעין מורדת", היה על בית המשפט המחוזי לדון בה כחלק מתביעת המזונות, ולא לדחות אותה. לפיכך, משמעות פסק דינו של בית המשפט העליון היא שהתיק יחזור לבית המשפט המחוזי לדיון בשאלה זו.