רע"א 363/08

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהעביר את תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה. למבקש, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1989, נקבעו בעבר 100% נכות. בשנת 2007 הגיש תביעה נגד קופת חולים מאוחדת ואנשי צוות נלווים בגין מתן שירותים רפואיים לקויים לכאורה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בתביעתו תבע החזר הוצאות שוטפות בגין שירותים שהקופה נדרשה לספק, וכן פיצויים תוצאתיים בגין נזקים נוספים עקב אי אספקת שירותים אלה. השאלה המשפטית העיקרית הייתה לאיזה בית משפט יש סמכות לדון במרכיבים השונים של התביעה – שיפוי כספי ופיצויים תוצאתיים. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בשניהם. עם זאת, טען המבקש כי יש לסווג את תביעתו לפיצויים תוצאתיים כעוולת, מחוץ לתחום בית הדין לעבודה. בדיון הודגש כי לבית הדין לעבודה סמכות בלעדית בתביעות בין מבוטחים לקופות החולים, אלא אם הן נוגעות לנזיקין. בסופו של דבר הוחלט לפצל את התביעות: תביעת הפיצוי תישאר בבית הדין לעבודה, ואילו תביעת הפיצויים התוצאתיים תטופל בבית הדין האזרחי הרגיל. חלוקה זו הכירה בכך שטיפול בגורמים קשורים בבתי משפט נפרדים אינו אידיאלי אלא הכרחי במסגרת המשפטית הנוכחית. הערעור התקבל ללא צו להוצאות.