תת"ע 2371-12-08

תקציר

בית המשפט מצא ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם בעבירת נהיגה בשכרות בשל חוסר עקביות ואי בהירות בעדויות השוטרים לגבי ציר הזמן של האירועים שהובילו לבדיקת נשיפה. פרק הזמן הצפוף בין מעצרו של הנאשם לבין הבדיקה, יחד עם הסתירות הראייתיות, מטילים ספק במהימנות תוצאות הבדיקה. השופט הדגיש את חשיבות התיעוד המדויק וההקפדה על הנהלים במקרים כאלה. בנוסף, התייחס השופט לזכויותיו החוקתיות של הנאשם, וקבע כי אמנם לחשודים שנעצרו יש זכות להיוועץ בעורך דין במהלך ההמתנה לבדיקת נשיפה, אך אין הדבר מחייב עיכוב הבדיקה. אי יידוע הנאשם על זכות זו לא נחשב להפרה, שכן היא אינה מחויבת כיום בנוהלי המשטרה. כמו כן, בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין הזכות לחסינות מפני הפללה עצמית לבין הצגת ראיות פיזיות כגון דגימות נשימה, דם או שתן, שאינן מוגנות על ידי זכות זו. ככלל, השופט זיכה את הנאשם, תוך הדגשת חזקת החפות ונטל ההוכחה של התביעה מעבר לכל ספק סביר. ניתן להגיש ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.