ב"ל 3142/09

תקציר

התיק סובב סביב תביעה לביטול חוב כספי הנובע מדמי ביטוח שלא שולמו על ידי התובע לנתבע. החוב מכסה את התקופות 2000, 2001 ו-2002. התובעת טוענת כי החוב בטל ומבוטל מחמת התיישנות, ואילו הנתבעת טוענת כי תקופת ההתיישנות אינה חלה על תביעות המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח. עיקר העניין הוא האם חלוף הזמן מונע מהנתבע לגבות את החוב. בית המשפט מכיר בפסק דין כרמלי, המצדד בעמדת הנתבע. עם זאת, פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון, לרבות פרשת נעמה נסיר, קבעו כי על רשויות מנהליות חלה התיישנות בעת גביית חובות. בית המשפט מוצא פסיקות אלה רלוונטיות למקרה הנוכחי וקובע כי הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, אינו יכול להתגונן מפני תקופת ההתיישנות. אשר על כן, תביעת התובעת לביטול חוב נדחית. הנתבע מחויב להשיב לתובע את כספי התובע שנגבו בתוך התקופה הסטטוטורית, בצירוף ריבית סטטוטורית והפרשי הצמדה. בנוסף, הנתבע יישא בהוצאות המשפט של התובע בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.