סע"ש 6909-06-20

תקציר

התובע, שי אייזנברג, תבע את הנתבע, יוסמיטי, מעסיקו לשעבר, על תשלומים שונים שלטענתו היה זכאי להם בעקבות פיטוריו. התובע טען כי הועסק על ידי יוסמיטי ממרץ 2015 ועד דצמבר 2019, וכי במהלך תקופה זו נשללו ממנו שלא כדין הטבות כספיות שונות. יוסמיטי ביקשה לדחות את התביעה והגישה בקשה נפרדת למחיקת שם מתחם שהיה נושא להליך אחר. בית המשפט מצא כי ממרץ 2015 ועד דצמבר 2017 התובע היה עצמאי והוציא חשבוניות ליוסמיטי. אופי יחסיו עם יוסמיטי השתנה בינואר 2018 כאשר החל לקבל תלושי שכר, המעידים על יחסי עבודה. בית הדין קבע כי בתקופת העצמאים לא התקיימו יחסי עובד מעביד, והתובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת האחרת. לפיכך, נדחו תביעותיו לזכויות סוציאליות בתקופה זו. בתקופה שמינואר 2018 ועד לפיטוריו בדצמבר 2019, קבע בית הדין כי שכרו הקובע של התובע, כולל עמלות, יעמוד על 12,173 שקל. כתוצאה מכך, נפסקו לתובע 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודתו, ו-20,000 ₪, בתוספת 5,673 ₪ כהודעה מוקדמת, בגין פיטוריו שלא כדין. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לתוספת של 1,290 ₪ בגין פדיון חופשה. באשר לתביעה להחזר כספים שנלקחו לכאורה על ידי יוסמיטי שלא כדין, דחה אותה בית המשפט וקבע כי התובע לא הוכיח את טענותיו. בית המשפט הורה ליוסמיטי לשלם לתובע סך של 46,963 ₪ בתוך 30 יום. מאחר שרק חלק קטן מהתביעה התקבל, חויב התובע לשלם ליוסמיטי הוצאות בסך 10,000 ₪. לבסוף, בית המשפט אישר את מחיקת הליך שם המתחם לבקשת יוסמיטי והורה לתובעת לשלם ליוסמיטי הוצאות בסך 15,000 ₪ בגין הליך זה. ההחלטות התקבלו בהיעדרם של הצדדים ושני הצדדים עודכנו בפסקי הדין.