ע"א 6126/92

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון נוגע לחברת אטלנטיק, הנמצאת בפירוק, שטענה לנזקים כספיים עקב תחרות לא הוגנת מצד פרוסט פיש, חברת דיג ישראלית רשומה נוספת. פרוסט פיש, לאחר שהפרה רישיון יבוא בכך שייבאה ומכרה יותר דגים מהמותר, לכאורה במחירי היצף, הואשמה על ידי אטלנטיק בגרימת צרותיה הפיננסיות ובפירוק שבא בעקבותיה. בתחילה, דחה הערכאה הנמוכה יותר את טענתה של אטלנטיק, וקבע כי חוקי המכס הם צעדים פיסקליים המכוונים בראש ובראשונה לאינטרסים של המדינה, ולא להגנות אישיות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא לנכון לשקול מחדש את ההשלכות הכלכליות, וציין כי פעולותיה של פרוסט פיש העשירו אותה שלא בצדק על חשבון השוק של אטלנטיק, שפותח באמצעות השקעה משמעותית. ההתעשרות נקבעה "שלא בהתאם לזכות חוקית", ולמרות היעדר תקדים ישיר האוסר על תחרות בלתי הוגנת, בית המשפט הכיר בהצעת חוק המכירה בתחרות בלתי הוגנת כבלתי צודקת. בהתבסס על עקרונות המשפט העברי של הגינות והגנה היסטורית מפני קיפוח שוק, פסק בית המשפט העליון לטובת אטלנטיק, בקובעו כי מעמדה הייחודי בשוק מצדיק הגנה שיפוטית מפני תחרות כזו. כתוצאה מכך, התיק הוחזר לערכאה נמוכה יותר לבחינה מפורטת של העובדות, והוטלו עליו אחריות כספית, המשקפת את שיקולי ההגינות של פסק הדין.