בר"ע 135/06

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין המערערת למשיב על זכויותיה הכספיות של המערערת, שהועסקה בעבר על ידי המשיב. בית הדין האזורי נצרת דן תחילה בתיק, אך במהלך הדיון ביקש המשיב עיכוב אשר נדחה, מה שהוביל אותם לערער לבית הדין הארצי. הדבר הביא להגעה להסכם פשרה, שקיבל תוקף מבית הדין הארצי. בהמשך לכך, ביקשה המערערת לבטל את פסק הדין בנימוק שהוא מבוסס על טעות, בטענה שהכספים נצברו בקרן השתלמות, ולא אצל המבטחים. בית הדין האזורי קבע כי על בית הדין הארצי לדון בבקשה לביטול פסק הדין, אך המערער ערער על החלטה זו בטענה כי היא שוללת ממנו את זכות הערעור. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע כי היה על בית הדין האזורי לדון בתיק. בית המשפט קבע כי ניתן לבטל פסק דין המתמצת הסכם פשרה בשל פגמים ברכיב החוזי שלו, וכי במקרה זה דרך הפעולה הראויה היא שבית המשפט האזורי ידון בעניין ויפסוק בתביעה על סמך הראיות שהוצגו, תוך שמירה על זכות הערעור. משכך, בוטלה ההחלטה להעביר את הדיון לבית הדין הארצי, והתיק יחזור לדיון בבית הדין המחוזי. פסק הדין מסתיים בציון מורכבות טענת המערער וכי בית המשפט המחוזי יקבע את הוצאות הערעור, תוך עידוד שני הצדדים לשקול את השלכות פסק הדין.