פש"ר 1506/00

תקציר

התיק שנדון בפני השופטת ורדה אלשיך-סמית עוסק בסכסוך בין משתלה משותפת, חברה מפורקת, לבין מספר בעלי מניות ושותפים עסקיים לשעבר, בנוגע להפקה ומכירה של עצי דקל מקרקעות שבבעלות החברה. המפרק טוען כי המשיבים ניצלו ביודעין את נכסי החברה ומבקש לקבל בחזרה תשלום השווה לשווי הדקלים, בתוספת פיצויים לדוגמה. מנגד, טוענים המשיבים כי המפרק נטש מרצונו את הקרקע ואת גידוליה, וכי הם זכאים לנכס. כמו כן, הם דוחים טענות שונות בנוגע לתמורה שקיבל המפרק מרוכש זר, ולסכום הנדרש. השופטת אלשיך-סמית פוסקת לטובת המפרק ומקבלת את הבקשה בחלקה. השופטת מדגישה כי מעשיהם של המשיבים היו בלתי חוקיים וכי הם אינם יכולים להפיק תועלת ממעשיהם הפסולים. אולם, במקום הסכום הראשוני של 250,000$, השופט מורה למשיבים לשלם למפרק סך של 50,000$, בהתחשב בפיחות כפות הידיים לאורך זמן ובהתנהגותם הפסולה של המשיבים. סכום זה כולל גם הוצאות משפט והוצאות בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ. השופט מבהיר כי בעלי המניות לשעבר, שהשתלטו על הקרקע, הם האחראים הבלעדיים לתשלום, וכי הנהלת החברה אינה אחראית. כמו כן, המשיבים רשאים להמשיך להחזיק בקרקע ולנהל את עצי הדקל. פסק הדין נועד למנוע סיבוכים משפטיים נוספים ועלויות מיותרות, ומעביר מסר ברור לגבי ההשלכות של התנהלות בלתי חוקית.