בש"א 12379/06

תקציר

בית המשפט החליט שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרות והפקדת ערבויות לצורך ערעורו על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. המבקש לא הביא ראיות מספיקות לאי יכולתו לשלם, כנדרש בתקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ז-1987. הבקשה לא כללה את המידע הכספי המפורט הדרוש לבית המשפט לצורך דיון בבקשה. בנוסף, נראה כי המבקש לא מיצה את כל האפשרויות לתשלום האגרה, כגון גיוס כספים מקרובי משפחה או מימוש נכסים. גם מייצוגו של המבקש על ידי עורך דין פרטי עולה כי יש לו את האמצעים לשלם את האגרה. באשר לבקשה לפטור מהפקדת ערבות, ציין בית המשפט כי דרישה זו מחמירה אף יותר מהפטור מהאגרה. הערבות נועדה להגן על המשיבים מפני הפסד כספי, והימנעותו של המבקש מתשלום ההוצאות שהורה עליהן בית משפט קמא מקטינה עוד יותר את הסיכוי שהם יהיו פטורים מדרישה זו. יתר על כן, עניינו של הערעור בעיקרו בממצאים עובדתיים, שספק אם יבוטלו, מה שמקטין עוד יותר את סיכויי הצלחתו של המבקש. למבקש יש 30 יום להפקיד את הערבות; אחרת, הערעור יידחה.