ת"א 1640/04

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות כריתת הסכם חכירה בין חברה לבין מינהל מקרקעי ישראל. המינהל טען כי החברה הפרה את הסכם החכירה בכך שהפסיקה להשתמש בנכס לייעוד החכירה, ואילו החברה טענה כי הפסיקה להשתמש בקרקע בשל תוכניות להקמת מחלף בסמוך. בית המשפט קבע כי החברה נטשה את הקרקע מסיבות פנימיות וכלכליות, ולא בשל המחלף המתוכנן, וכי למינהל שמורה הזכות לבטל את ההסכם בשל אי השימוש של החברה בנכס לייעודו. עוד נקבע כי הודעת הביטול של ההנהלה הייתה כדין, שכן היא נשלחה לנציג החברה והובאה לידיעת כל בעלי המניות, תוך עמידה בדרישות ההסכם. זאת ועוד, נדחתה טענת החברה להסכמה חדשה בשנת 2002, שכן בית המשפט מצא כי החברה לא עמדה בתנאים שדרש המינהל לחידוש החכירה. ככלל, פסק הדין קבע כי הסכם השכירות הסתיים כדין, והחברה אינה זכאית לחדש את חוזה השכירות או לקבל פיצויים. תחת זאת, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.