ת"א 175482/09

תקציר

בית המשפט קבע כי הנתבעת מחזיקה בשטח של 1.9 מ"ר שאמור להיות שייך לתובע, בשווי של 5,500 ₪. הסגת גבול זו התרחשה לפני כשלושים שנה. בשל השיהוי הממושך בהגשת התביעה, לצד הפער המשמעותי בין הערכת המומחה לבין סכום התביעה, בית המשפט מוצא את התביעה מופרזת ודוחה אותה. במקום זאת, מומלץ לתובע לשלם את הוצאות החלק שנדחה בתביעה, המסתכם ב-70,000 ₪ לצורכי שכר טרחה. הדבר יביא לכך שהנאשם לא יישא בהוצאות. לחילופין, בית המשפט מציע כי גם אם התביעה הייתה מוצדקת, הפיצוי של התובע לא יעלה על 5,500 ₪, והחלק המשמעותי של התביעה היה נמחק. בית המשפט מדגיש את הצורך להרתיע מפני תביעות יתר, הגוזלות זמן שיפוטי יקר, ומביע את מורת רוחו מפרקטיקות אלה. באשר לתביעה שכנגד, חוות הדעת של המומחה קובעת כי הבנייה הבלתי מורשית של התובעת אינה פוגעת בזכויות הנתבעת, מה שמוביל לדחייתה. מכיוון ששני הצדדים הסכימו לסלק את התביעות באופן הדדי ללא צו הוצאות, בית המשפט דבק בהסכם זה ואינו מטיל עלויות כלשהן על אף אחד מהצדדים. מכאן, שהשימוע מסתיים בכך ששתי התביעות נדחות, והתיק נסגר.